ממולאים טבעוניים

מורן יקרה
לא מכירות אישית רק דרך הבלוג.אני עוקבת וקוראת בהנאה את מה שאת כותבת בדרך כלל.נדהמתי וכאבתי לקרוא.משתתפת מאד בצערך.מאחלת לך ולבנות שתהיו חזקות .איתך במחשבות.
איריס.

שולח לך ניחומים כנים מכל הלב! גם הלב שלי נשבר קצת כשקראתי את הפוסט. הפוסטים שלך נתנו לנו הקוראים הצצה לתוך חייך ועולמך. ועכשיו גם בשורה מרה. תודה על ששיתפת גם אז וגם עכשיו.
ותודה על המתכון הנפלא
צביקה

מורן יקרה, כואב לי הלב מאז שקראתי שרפי שלך איננו. כתבת כל כך יפה ונוגע, משתתפת בצערך ומאחלת לך שעם הזמן הכאב יפנה מקום לדברים נוספים. נשמע שאת מוקפת אהבה והלוואי וזה קצת עוזר לך. שולחת אהבה למרות שאנחנו לא מכירות

מורן יקרה. נודע לי מילדיי על מותו של רפי( הילדים שלי גדלו 16 שנה בכוכב יאיר , וחברים סיפרו להם). אין מילים מנחמות לצער שכזה. התאהבתי בך ממזמן , דרך הפוסטים הנפלאים שלך.
מתפללת שתהיי חזקה , ותבחרי בחיוניות ובחיים , למען בנותייך המקסימות , שתמיד תהיינה מזכרת נצח מרפי.זה הזמן להיות עם חברים ומשפחה , ואני בטוחה שכולם עוטפים אותך באהבה. לפחות חווית אושר בשנים בהן רפי היה לצידך.
חיבוק ענק ממני. ממתינה בסבלנות ( כמו שאר הקוראים) שתחזרי לשיגרה , לא קלה….אחרת….אבל תזכרי שהחיים ממשיכים , והבנות זקוקות לאמא חזקה❤❤❤❤❤

וואו. אין מילים ואין דרך לעקל. אני מאחלת לכן שתמיד תזכרו את הכיף שהיה איתו. תודה לך על כל מה שאת עושה עבור כולנו

מורן שלום, נפגשנו פעם בסדנה בביתך ומיד ראיתי איזה בית חם יצרת. איזה אבדה קשה. הצטערתי מאד לשמוע. מאחלת לך ולבנות את החוזק וכוח לעבור תקופה קשה זו ושתחזרו להיות שמחות שוב ביחד עם הכאב הנוראי. תמר

מורן יקרה אני כל כך משתתפת בצערך 🙁
אני קוראת די חדשה שלך וכבשת אותי לחלוטין לפני מספר חודשים.
את נשמעת בן אדם מקסים עם לב ענק אני כל כך מצטערת לשמוע שהטרגדיה הנוראית הזו קרתה לך.
אני לא חושבת שקיימות מילים שיכולות בכלל לנחם.

אאחל לך להמשיך להיות חזקה בשביל הבנות שלך ושבדרך כלשהי (אני לא מסוגלת לתאר אפילו) תצליחי להמשיך ולחייך שוב…

שולחת לך חיבוק חזק

סיון

מורן יקרה – אני אף פעם לא שולחת תגובות אבל מרגישה הפעם שאני חייבת. עצוב כל כך, באמת אין מלים

וואו ! באמת לא נתפס.. איזו מציאות אכזרית….
השיתופים שלך בבלוג תמיד כל כך שמחים ומהלב ונתת לנו גם הצצה לחיי המשפחה שלך, כאילו אנחנו מכירים .
עצוב כל כך לשמוע…באמת אילו מילים אפשר לומר שינחמו אותך. נדמה שאין כאלה.
יכולה לומר לך שהעשיה שלך מקסימה ואת מעוררת השראה, מאחלת לך שכוחותיך ישובו אליך מהר ככל האפשר , שולחת לך ולבנות שלך חיבוק גדול

מורן יקרה, אומנם את לא מכירה אותי, אבל אני ניזונה מהבלוג שלך כל כך הרבה זמן, שאני מרגישה שאני מכירה אותך.
כל כך כל כך צר לי וכואב לשמוע מה עובר עליכן. אין מילים לנחם. אני מאחלת לך למצוא כוחות להמשיך לצמוח ובהמשך גם לשמוח עם הבנות המקסימות שלך ושיחד תמצאו דרכים מגוונות ויצירתיות להנציח את זכרו של רפי. שולחת לך אור גדול.

אין לי מילים לנוכח הכאב הכל כך גדול. שולחת לך חיבוק חם

מורן אנחנו לא מכירות בעולם הפיזי ועם זאת אני מרגישה שאני מכירה אותך מהכתיבה שלך, תשומת הלב שלך לפרטים, לתחושות ולאנשים… שולחת לך חיבוק ענק ואני בטוחה שבעזרת היצירתיות שלך, הלב הגדול שלך והתמיכה שאת מקבלת תצלחי את התקופה הקשה הזו…
שלא תדעו עוד צער

מורן היקרה, מאוד מאוד נעצבתי לשמוע 🙁
אני עוקבת בבלוג, לקוחה במזווה ומעריכה מאוד את פועלך ואותך
אין באמת נחמה רק תקווה שעם הזמן ירבו הרגעים הטובים והמשמחים בחייך, והגעגוע והכאב יתפסו מקום יותר קטן…
ושאלה לגבי המתכון למי שלא אוכל גמבות – קישואים, בצל גם הולך? ואיך?
חיבוק גדול

חיבוק.

מורן,
מאז שקראתי בקבוצת הטבעוניןת את הבשורה, אני חושבת עלייך ועליכן יומיום.
כאב בלתי נתפס.
אני מרגישה שאני מכירה אותך היטב- ואני באמת אוהבת אותך- והכל מקריאה בבלוג שלך, שמספר הרבה עלייך ועל המשפחה שלך.
אין מילים.
הלואי שהיה אפשר לקחת את הכאב ממך, ולהחזיר הכל לאחור.

מצטערת מעומק הלב

כמה כואב! קראתי על לכתו של רפי בדף של ״המזווה״ ומאז את ובנותייך במחשבותיי. אין מילים נוכח האסון הנורא הזה, שולחת לך חיבוק וירטואלי והרבה אנרגיה טובה.

כל כך הצטערתי לשמוע. כאב לב.
שולחת אלייך את כל החיזוקים שיש.
כתבת יפיפה.

פתחתי לקרוא מתכון וממש נשבר לי הלב. אני מכירה אותך רק מתוך חיפוש מתכונים טבעוניים ובטוח הכינותי כמה מהם.
אפשר לאמר המון מלים לנחם, אך ממילא זה משאיר את הכאב העצום והחריף הזה. תרשי לי לאמר לך רק- בבקשה –
שמרי נפשך. את אדם מיוחד במינו. כאלה יש בודדים וצריך שהם ימשיכו ויראו לנו דרך נכונה להמשיך.קבלי ממני מלוא הלב אהבה וחיבוק. המשיכי בנתיב בו צעדת עם אהובך. הביטי רק קדימה.

פתחתי את הבלוג כדי למצוא מתכון למחר ופשוט
לא האמנתי למה שאני קוראת, קורע לב! כ"כ עצוב ולא פייר!
מחשבותיי איתך ועם הבנות! אני כואבת את כאבך
מאחלת שתמצאי את הכוחות להיתמודד ולחזק את הבנות.
שלא תדעו עוד צער

הממולאים מאוד טעימים אגב. ממליץ להוסיף רסק לרוטב (מלבד העגבניות המרוסקות של מומטי), מלח ופלפל

כל כך מצער!!!
שתמצאו נחמה בע"ה ושתראו רק שמחות ודברים טובים!

מורן
נעצבתי מאוד לקרוא על האסון שנפל עליכם.
תנחומים

חיבוק חיבוק ועוד חיבוק
תהום נפערת והתחושה בלתי נתפסת
תודה שאת משתפת אותנו
אוהבת אותך

מורן היקרה

איננו מכירות אך המתכונים שלך הם חלק נכבד מהמטבח שלנו
נכנסתי לחפש מתכון ונדהמתי לקרוא
תהיי חזקה ושלא תדעי עוד צער
עוברים לי בראש הרבה מילים ומשפטים –
אבל הכל מתגמד לנוכח המציאות
ובכל זאת –
מקווה שלמענך למען בנותייך ולמען הרבה אנשים שאת מקור השראה עבורם
תצליחי לצמוח מתוך הכאב ולמצוא נחמה

באהבה

יקרה, הפוסט שלך עשה לי מכה בבטן. כי בעלי יקירי אהובי אבי ילדי נפטר בפתאומיות לפני 3 וחצי שנים, וגם אני הייתי צריכה לעשות את השיחה הבלתי נתפשת הזאת עם הילדים. אין לי מספיק מילים להגיד לך כמה אני משתתפת בצערך ומבינה לליבך, אפילו שאני לא מכירה אותך אישית כלל. מה שלנו הכי עזר בתקופה האיומה ההיא היו החברים שלא השאירו אותנו לבד לרגע (במיוחד את הילדים) והחזרה לשגרה ולחובות היום-יום. כי לביה"ס צריך ללכת וצריך שיהיו סנדביצ'ים. כל דבר לפרוט למעות קטנות ולעשות רק מה שחייבים היום. עוד משהו שעזר לי אישית, היה אחד החברים שלי שערך מיוזמתו רשימה ארוכה ארוכה של כל העניינים הסידוריים שהייתי פתאום חייבת לעשות (הנחה בארנונה למשל, הצורך לקבוע פגישה עם עו"ד, ביטוח לאומי, מס הכנסה, רק לחשוב על כל אלה עושה רע; אז עושים משהו אחד ומחכים עד שצוברים כוחות לדבר הבא).
מורן יש לך את המייל שלי ואם את רוצה את יכולה לכתוב לי באופן פרטי.
תזכרי תמיד איזו דרך עברת וכמה שעשית בעצמך, ואין שום סיבה שלא תמשיכי בדיוק ככה. אני אישית תמיד מרגישה (וגם אומרת לילדים) ש"אבא שומר עלינו מהשמיים", וכל מה שאנחנו עושים אבא גאה בנו ומעודד אותנו.
שולחת לך חיבוק וחיזוק.

בסוף כל הכאבים כולם מתנקזים לאותו הנחל, וכשאני קוראת אותך אני מצליחה לראות את קצהו. ואולי בגלל זה תצליחי גם את לראות אותו קצת. מאחלת לך את כל האור והטוב שבעולם

מורן
קראתי את השורה הראשונה ואז קראתי אותה שוב. כמה עצב. לב שנשבר. כאב גדול.
תודה ששיתפת. אני מחכה לפוסטים שלךואיכשהו דילגתי על זה והייתי בשוק כשקראתי אותו.
את חסרה לי במייל.
עכשיו אני מבינה מה קרה.
אין מילים.
שולחת לך חיבוק מזין בהרבה איכפתיות

קוראת ודומעת. עצוב. ממש. שלא תדעי עוד צער לעולם

מורן היקרה
אני לא מכירה אותך וממש במקרה נחשפתי לבלוג המיוחד הזה.
אני רק מרגישה צורך לשלוח לך חיבוק גדול והרבה אהבה וחום ועידוד.
את עוברת משהו לא פשוט ואת חזקה ומציאותית ואמא מסורה ואוהבת,
מאחלת לך רק רגעים טובים ושמחים וכח גדול להתגבר על אובדן מזעזע כזה.
הרבה נחת מהבנות.
"המקום ינחם אתכן בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד"
באהבה
הדס

בעקבות חיפוש הכנה ביתית של משקה שקדים, חיפוש עם מענה נרחב ושלם אותו ארחיב לניסיונות אחרים כדרכי ~ הגעתי היום אל מפעלך ולאחר שיטוט, התרשמות ואימוץ מתכונים לעתיד הגעתי לדף הזה. מכה בלב הכאוב מסיבותיו שלו. חזקי ואמצי אשה יקרה והפיקי את המיטב מחייך.
שלך, ליאורה.