This post is also available in: English (אנגלית)
לחם הוא המאכל הכי אוניברסלי, לדעתי. לא משנה באיזו מדינה נהיה, תמיד אפשר למצוא לחם כלשהו, גם אם קוראים לו בשמות שונים.
אין מישהו שלא אוהב לחם: יש שאוהבים אותו פרוס ויש שאוהבים לבצוע בידיים, יש שאוהבים אותו קריספי כמו בטוסט ויש שאוהבים אותו רך, יש שאוכלים רק את הקשה ויש שוכלים רק את הבפנים, יש שמחממים אותו ויש שאוהבים אותו ככה (ויש כמו הבת שלי שוהבים אותו קפוא מהפריזר…), יש שמנסים להיגמל ממנו ויש שקונים כל יום טרי.
לא חשוב אם אתם בעניין של קמח לבן, קמח מלא, קמח כוסמין, קמח שיפון, מחמצת, שאור, שיבולת שועל, או בכלל כוסמת, לכל אחד יש את הסוג שהוא לא יכול בלעדיו. ואין תחליף לריח של לחם טרי שנאפה בתנור שממלא את הבית.
לחם הוא גם (לרוב) חתיכת התעסקות. השמרים מפונקים ואוהבים טמפרטורה חמימה, צריך ללוש, להתפיח, להתעסק, להתפיח שוב, לאפות, לא משהו שיש לי זמן ו/או כוח אליו ביומיום. אבל, לאירועים מיוחדים, ממש כיף להשקיע בלחם, שכמה שהוא בסיסי, הוא תמיד גונב את ההצגה ונגמר ראשון. כזה הוא המתכון שאחלוק היום.
כן, הוא דורש התעסקות, אבל אם אתם מחפשים מנה ראשונה לשולחן החג, או למסיבה בסגנון בופה, או לפיקניק, יש לכם מנצח פה לחלוטין. מה שהכי כיף בלחם הזה, זה שהוא עשוי שכבות שכבות, ככה שלא צריך לפרוש אותו, אלא פשוט לקחת חתיכות עם היד (הן נשלפות החוצה בקלות), ובגלל שהממרח כבר כלול, אין צורך בשום דבר נוסף.
הבסיס ללחם מבוסס על מתכון של נטלי המוכשרת מכאן, אני הכנתי עם קמח כוסמין מלא מטעמי בריאות, למרות שהוא עובד נהדר עם קמח חיטה לבן למי שרוצה. במקום פסטו (שאגב יוצא גם מדהים, תנסו!), הכנתי רוטב בסגנון של פיצה, שלרוב יותר זורם לקטנטנים בבית (בהשראת אנושקה).
ועוד משהו אחד לגבי לחם לפני המתכון: אם יש משהו שממש משעמם אותי, זה ללוש. זו פשוט פעולה מונוטונית, דביקה למדי, ומשעממת! והלחם הזה מצריך כעשר דקות לישה, אז מה שאני מצאתי שעוזר להעביר את הלישה בכיף, זה לראות איזו הרצאה ב YouTube. ולמי שרוצה המלצה להרצאה מעולה, אני שמחה להציג פה (למי שעוד לא מכיר) את ההרצאות של יובל נח הררי. בסדרת הרצאות האלה, שמבוססות על רב המכר שלו "קיצור תולדות האנושות", פרופסור הררי מציג בצורה קולחת את השתלשלות ההיסטוריה האנושית החל מראשיתה ועד להיום (כולל מבט קדימה) תוך דיון מעמיק על סוגיות אתיות, בצורה מעניינת ומעוררת מחשבה כ"כ, שתגרום גם לכל מי שחשב שהיסטוריה זה משעמם (אני..) לחשוב שוב.
דירוג המתכומטר:
- ללחם:
- 3 כוסות קמח כוסמין מלא (מתחילים עם 2 ומוסיפים בהדרגה לפי הצורך)
- 1 כוס מים חמימים
- 3 כפות סוכר
- 2 ורבע כפיות שמרים יבשים
- ¾ כפית מלח
- כף שמן זית
- למילוי:
- פחית עגבניות מרוסקות אחת, 400 גרם (אני משתמשת ב-MUTTI הטעם מעולה)
- כף סוכר חום
- חצי כפית מלח
- זיתים (בין שליש לחצי כוס, לפי העדפתכם)
- חופן פיסטוקים קצוצים
- חופן בזיליקום מיובש (או טרי)
- מכניסים לקערה את המיםהחמימים (כוס), סוכר (3 כפות) ושמרים (2 ורבע כפיות) ומערבבים היטב.
- מוסיפים 2 כוסות מהקמח ומערבבים ומתחילים ללוש. מכאן והלאה מוסיפים בהדרגה מהכוס השלישית עוד קמח (קצת בכל פעם), ככה שיהיה לנו נוח לעבוד עם הבצק. אני הוספתי כשלושת רבעי כוס. הבצק צריך להיות נוח ללישה בידיים ולא דביק.
- לשים כך כעשר דקות, אז יוצרים מהבצק כדור, מעסים אותו בעדינות עם הכף שמן זית מסביב ומניחים בקערה להתפחה של שעתיים. (אם מכינים את הלחם יום מראש שמים אותו במקרר מכוסה לפני שמתפיחים, וביום ההגשה מוציאים מהמקרר להתפחה).
- מכינים את המילוי: שופכים את תכולת פחית העגבניות המרוסקות למחבת/סיר יחד עם כף סוכר חום וחצי כפית מלח ומבשלים על אש בינונית תוך כדי ערבוב מתמיד, עד שהכל מסמיך ואפשר להרים את התערובת עם התרבד ללא שתנזל ממנו (תמונה למעלה).
- כשהלחם סיים התפחה ראשונה, לוחצים עליו חזק כדי להוציא את האוויר, ופורסים על משטח מקומח קלות (או על נייר אפייה פשוט). מותחים מעט עם הידיים ומשתמשים במערוך כדי לרדד למלבן (במידות 30 ס"מ על 50 ס"מ בערך).
- מורחים את ממרח העגבניות שבישלנו באופן אחיד על המלבן, מפזרים עליו את הזיתים, את הפיסטוקים הקצוצים ואת האורגנו.
- חותכים את המלבן לאורכו לשש חתיכות, ועורמים אותן אחת על השנייה. הבצק מאוד גמיש וכשתרימו אותו חלק מהרצועות יימתחו מעבר לאורך הרצועה הראשונה, פשוט תחתכו אותן בקצה הרצועה ותניחו את החתיכה שחתכתם גם בערימה.
- את ערימת הרצועות שקיבלנו חותכים גם כן לשש חתיכות, ואותן מכניסים לתבנית לחם מאורכת (מעמידים אותה על הצד הצר ועורמים את החתיכות אחת על השנייה).
- מכניסם במגבת ומתפיחים התפחה שנייה כארבעים דקות.
- מכניסים לתנור שחומם ל-180 מעלות לכ-40 דקות (עד שהלחם שחום מלמעלה).
נ.ב.
אם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להתעדכן בעוד מתכונים וטיפים (אחד בשבוע לפחות), אל תשכחו לעשות לייק לעמוד פייסבוק ו/או להירשם לקבלת מיילים (זו האופציה המומלצת כי היא מבטיחה שהמתכון יגיע אליכם, בדקו בספאם או בלשונית של Promotions אם אתם ב Gmail, המיילים יגיעו לרוב לאחד מאלה).
מורן
24 תגובות
נשמע ממש טוב! אבל זה לא כמות גדולה מידי של שמרים?
לא יכולה לתת תגובה מושכלת כי אני באמת לא מומחית גדולה בלחמים. מה שכן יכולה להגיד זה שזה יצא מעולה בכל אחת מהפעמים שהכנתי (והיו הרבה כאלה!).
HA
נראה ממש טוב !!
שאלת תם – צריך ללוש בידיים ? יש אפשרות ללטש במיקסר ?
תודה 🙂
תודה.
אפשר בידיים ואפשר במיקסר בהחלט.
שאלה לגבי הרסק עגבניות.הוא סמיך מלכתחילא, בטוח זה רסק עגבניות ולא עגבניות מרוסקוצ? עוד שאלה האם ניתן להשתמש ברוטב פיצה במקום הרסק? תודה
את צודקת, זה נקרא עגבניות מרוסקות (מה שהם קוראים POLPA על האריזה), אני מתקנת מייד. המתכון הזה מאוד סלחן, אפשר להשתמש בכל רוטב ותוספות אחרות שהיית שמה על פיצה מלכתחילה, כמובן כל עוד זה דביק וסמיך יחסית ועובר אפייה טוב.
יש תחליף לפיסטוקים ? אולי קשיו?
בוודאי, הפיסטוקים הם העדפה שלי, אפשר להחליף באגוזים אחרים או להשמיט פשוט.
תענוג של בלוג, את כותבת מקסים והתמונות מהממות ובא לי כבר להכין הכל : ) תודה רבה! נראה לי שאני יתחיל מהגלידה..
תודה רבה!
גם אני הייתי מתחילה מהגלידת אגוזים 🙂
יצא לך לנסות להכין עם קמח שיפון במקום?
אין לי קמח כוסמין כרגע :-\ {
לצערי לא..
מהניסיון שלך, אם הילד אלרגי ברמות קשות לפיסטוק באיזה אגוז אחר הכי טעים ל חליף?
לא חייב להיות אגוז אפילו, אפשר ללכת על כל תוספת פיצה קלאסית יותר שהילד אוהב.
הי מורן, יש לך אולי המלצה לתחליף גבינה מוצלח לפיצה? אפשר גם בכנה ביתית. תודה
האמת שלא.. קנויים לא ניסיתי, ובפעם האחת שניסיתי מתכון לגבינת קשיו טפיוקה שהמליצו עליו לא התלהבתי יותר מדי..
אפשר להכין מוצרלה קשיו. ואפילו להקפיא את הגוש ו"לגרד" מעל הבצק לפיצה
הי, האם ניתן להשים משהו מתפיח אחר חוץ משמרים? תודה
לא שידוע לי
הי מורן, כתמיד תענוג לקרוא ולראות את המתכונים השווים שאת מביאה לכאן! תגידי, את חושבת שעם בצק מחמצת כוסמין יכול לעבוד? אני מנסה להמעיט בשמרים…
תודה. אין סיבה שלא.
האם ניתן להשתמש בקמח כוסמת או חומוס כדי לעשות אותו ללא גלוטן?
קשה לי להאמין.. בכל אופן בטוח לא בהחלפה של אחד לאחד