גלידונית טבעונית

This post is also available in: English (אנגלית)

היא: "אמא, את יודעת מה אכלתי אתמול אצל סבתא?"

אני: (לעצמי: מניחה שאיזשהו ממתק, לא היית מספרת לי בהתלהבות כזו על קולורבי נכון?) "מה חמודה?"

היא: "גלידונית!"

אני: (לעצמי: נהדר, עכשיו אני אצטרך להמציא לה גלידונית טבעונית) "את רוצה שנכין בבית גלידונית ביחד?"

היא: "כן!"

אוקיי, אז צריכה להכין גלידונית, שהאתגרים שלה לא פשוטים, היא מתחרה עם גלידונית מסחרית שמפוצצת בסוכר, והיא צריכה להיות טבעונית כמובן, ועדיף שתיראה כמה שיותר דומה למקור (ידוע שהרבה מחוויית האוכל שלנו מושפעת מאיך שהוא נראה, וחתיכות מעוכות של גלידת בננה כנראה לא יהלכו קסם יותר מהמלבנים המתוקים מצופי השוקולד).

את ההשראה קיבלתי מכאן. את הגלידונית מכינים בכמה שלבים, כי החלב קוקוס צריך לשבת במקרר לפחות לילה כדי שהשומן ייפרד מהנוזל, ואז הגלידה צריכה לקפוא לפחות כמה שעות (ועדיף לילה) כדי להיות חזקה מספיק ולא להינמס מייד כשהיא נוגעת בשוקולד, ואז הגלידוניות מצופות השוקולד צריכות להתקשות קצת בפריזר (שעה מספיק) כדי שכשננגוס בהן יהיה קראנץ' כזה מבחוץ, ורך ומתוק מבפנים. אז כמה שלבים, אבל כבר ציינתי שיהיו לנו גלידוניות טבעוניות למהדרין, ללא סוכר/פודינג וניל/מי חומוס/דברים מוזרים אחרים שכשננגוס בהן יהיה קראנץ' כזה מבחוץ, ורך ומתוק מבפנים? 🙂

כמה תמונות כדי להמחיש את התהליך:

את הקוקוס, אחרי ששהה במקרר לפחות לילה, ועדיף בחלק האחורי של המקרר, באיזור הכי קר שלו, נפתח בזהירות וניקח עם כף רק את החלק הקרמי שלו, עד שנגיע לנוזלים. אני שמה את זה ישירות בקערת הקצפה, אבל מדדתי לצורך המתכון וזה יוצא בערךך חצי כוס. לפעמים קצת יותר ולפעמים קצת פחות, זה תלוי בטמפרטורה של המקרר וכמה זמן הקרטון שהה שם, אבל זה פחות משנה לענייננו, שימו את כל הקרם בפנים ותתחילו להקציף, עד שזה נראה ככה (בערך 3 דקות).

במקביל אפשר להכין את התערובת תמרים: ממיסים שליש כוס חמאת קקאו בסיר קטן (או כוס) מעל סיר אחר עם מים רותחים ומכניסים יחד עם עשרה תמרים מגולענים, רבע כוס מהנוזלים של הקוקוס שנשארו לנו וכף תמצית וניל לבלנדר וטוחנים טוב טוב עד שנוצרת עיסה אחידה כמה שיותר.

את העיסה הזו שופכים לתוך הקערה של המיקסר ומערבבים טוב טוב עד שהכל מתאחד.

שופכים את זה לתבנית לחם חד פעמית ושמים בפריזר ללילה שיקפא. אפשר גם תבנית לחם רב פעמית עם נייר אפייה, אבל אני מצאתי שהכי נוח בתבנית לחם חד פעמית, כי אז אפשר ממש לחתוך אותה עם הסכין ולא להסתבך עם להוציא את המלבן גלידה.

אחרי שהגלידה בתבנית קפאה נוציא אותה ונחתוך למלבנים קטנים (בגודל של גלידוניות) ונחזיר למקפיא. חשוב לעבוד מהר כדי שהמלבנים לא יימסו וישמרו על צורה יפה, אז לחתוך בזריזות ולהחזיר למקפיא. אם אתם יכולים מרש לשים צלחת ריקה במקפיא, להוציא אותה ולשים עליה את המלבנים שכרגע חתכתם, עוד יותר טוב, זה יעזור לשמור על הצורה שלהם.

בזמן שהמלבנים מחכים במקפיא, מכינים את ציפוי השוקולד. אני ניסיתי 3 אופציות: שוקולד צ'יפס תעשייתי רגיל, שוקולד צ'יפס תעשייתי לבן, ושוקולד ביתי. מלבד המחיר (שוקולד ביתי יקר יותר להכין), השוקולד הביתי לוקח בכמה רמות: הוא פחות מתוק מהתעשייתי וקצת מאזן את הגלידה הזו שהיא מאוד מתוקה, הוא נוזלי ודליל הרבה יותר מהתעשייתי ככה שיוצר שיכבה דקה של שוקולד סביב הגלידוניות ומתקשה מייד מה שעושה אותו הרבה יותר נוח לעבודה, והוא בריא יותר (בלי רכיבים לא ברורים ובלי כמויות הזויות של סוכר). לוקחים את האופציה שבחרתם, וממיסים את השוקולד בסיר קטן (או כוס) מעל סיר אחר עם מים רותחים. כשהכל נמס ומאוחד מערבבים היטב ונותנים לזה כמה דקות להתקרר מעט. אז מוציאים את המלבני גלידה מהמקפיא ומצפים אותם. גם פה חשוב לעבוד ממש בזריזות, כדי לשמור על היציבות והצורה שלהם. אם יש לכם כמה צלחות עם מלבני גלידה במקפיא תוציאו כל פעם אחת. לוקחים כל מלבן, תוקעים בתוכו מקל של ארטיק וטובלים אותו בזריזות בכלי עם השוקולד ומעבירים לתבנית שתלך בחזרה למקפיא. עושים ככה עם כל המלבנים ומשאירים במקפיא כשעה.

 

הערה לגבי המדידות: אני מודדת את החמאת קקאו ועיסת קקאו לפני ההמסה, זה נראה כמו עיגולי שוקולד קטנים ואני ממיסה אותם (חצי כוס ורבע כוס), ככה שבפועל יוצאת כמות מומסת מעט קטנה יותר.

 אז אפשר להנות מהם ככה, על מקל (עוד לא ראיתי ילד, או מבוגר לצורך העניין, שסרב לגלידה על מקל), או לחוויית גלידונית מלאה, להוציא את המקל ולשים בקופסת קלקר ולשמור במקפיא.

אחרי שסיימתי לצפות את כל הגלידוניות נשאר לי שוקולד נוזלי, שכמובן לא ייזרק לפח, כנסו לכאן למתכון הזה:

וסתם משהו ששיעשע אותי היום: בעודי כותבת את הפוסט הזה, ראיתי שהתנתקתי מהאינטרנט ושאלתי את בעלי עם הוא משחק עם משהו בחשמל. הוא בדק וראינו שאין חשמל בכל השכונה אז אמרתי לו איזה מזל שעשיתי Copy-Paste לEvernote מייד כשראיתי שהתנתקתי, והבת הגדולה שלי שואלת: איזה Paste? כזה שאני אוהבת? 🙂 (בימי שבת אנחנו אוכלות ביחד מה שאנחנו קוראות לו Toast with Paste שזה בעצם טוסט עם כף טחינה + כף ממרח שקדים + כפית מייפל. את זה היא אוהבת בטירוף, אבל אם שואלים אותה על כל אחד מהרכיבים התשובה היא כמובן שלא..).

 דירוג המתכומטר:

 

נ.ב.

אם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להתעדכן בעוד מתכונים וטיפים (אחד בשבוע לפחות), אל תשכחו לעשות לייק לעמוד פייסבוק ו/או להירשם לקבלת מיילים (זו האופציה המומלצת כי היא מבטיחה שהמתכון יגיע אליכם, בדקו בספאם או בלשונית של Promotions אם אתם ב Gmail, המיילים יגיעו לרוב לאחד מאלה).

מורן