כשהייתי נערה קראתי במעריב לנוער כתבה בה ראיינו את מדונה.
היא סיפרה שם, שאחת הדרכים שלה לשמור על הגוף שלה כמו שהוא נראה, היא להחליף מגבת כל יום, אין מצב שהיא מתנגבת עם אותה מגבת פעמיים.
הנערה שבי, חשבה כי טוב, ומיד אחרי המקלחת השליכה כלאחר יד את המגבת לסל הכביסה.
אמא של הנערה שהייתי לעומת זאת, כנראה לא קראה את הריאיון עם מדונה, וכעסה מאוד על המגבת שהיא באותו היום כבר כיבסה והגיעה לתחתית של הסל (וכולנו יודעים שזו שאיפתם של כל הכובסים באשר הם), שחזרה באורח פלא לסל הכביסה כאילו הייתה מלוכלכת.
אז מדונה לא נהייתי, עם או בלי עניין המגבת, ואיכשהו נזכרתי בזה השבוע כשחשבתי על זה שפעם היה לי שמרימופוביה, שזה פחד משמרים, או יותר נכון פחד מההתעסקות איתם ואחוזי ההצלחה של העניין הזה.
זה מתבטא, בין השאר, ביכולת שלי להיזכר שאני צריכה לכבס משהו וממש ללכת לעשות כביסה, רק כדי למצוא תירוץ לא להתעסק עם מתכוני שמרים.
כשהכרתי את האופה הפרטי שלי, נרפאתי. גם מעניין השמרים אגב 🙂 .
היום אני נהנית מהמתכונים האלה, כי לא משנה מה אומר, הריח, הטעם והמרקם, של בצק שמרים טרי, פשוט אין שני לו.
מרכיבים
300 גרם קמח חיטה לבן
1/2 כף שמרים
1 כף סוכר
4 כפות שמן זית
1/4 כוס מים (ויותר לפי הצורך)
1/2 כפית מלח
כ-100 גרם מדליוני תרד קפואים
הארות, החלפות ושאר ירקות:
- ניתן להמיר את קמח החיטה הלבן בקמח כוסמין לבן. מלא פחות יעבוד פה.
הוראות הכנה
מחממים את התרד במיקרו או בסיר עד שהוא נהיה מעט נוזלי כדי שיהיה קל לעבוד איתו בתוך הבצק.
מניחים בקערה את הקמח, השמרים, והסוכר ומערבבים. מוסיפים את השמן ואת המים תוך כדי ערבוב. כשהבצק מתחיל להתאחד מוסיפים את התרד ומתחילים ללוש בעזרת הידיים, ומוסיפים את המלח (במקרה הצורך אפשר להוסיף עוד מעט מים, יתכן והתרד שלכם פחות ספג נוזלים וכו') ולשים עד לקבלת בצק אחיד וחלק. מכסים ומתפיחים במקום חמים עד שהבצק מכפיל את נפחו (כחצי שעה עד שעה).
מחלקים את הבצק לכדורים קטנים (בין 10 ל-20, תלוי בגודל אותו תרצו), מניחים על מגש ברווחים, מכסים במגבת ונותנים לנוח כעשר דקות. מרדידים כל עיגול בצק לעלה דק.
מחממים את שמן הזית במחבת. כשהוא חם מכניסים פנימה את עיגולי הבצק, מטגנים מצד אחד עד שמשחים, הופכים ומטגנים גם את הצד השני עד שמשחים.
ניתן להגיש עם ממרח אהוב מעל (בתמונות זו גבינת סויה שהכנתי מהמתכון הזה וצירפתי לה עגבניות שרי מיובשות שנטחנו לתוכה). הולך מדהים (!!!) גם כדי לנגב את מתכון השאהי פניר האהוב הזה שכאן.
נ.ב.
אני גם באינסטגרם עם רעיונות יומיומיים למנות טעימות, משפחתיות ופשוטות, וקצת מטיולים וכיף זוגי או משפחתי:
https://www.instagram.com/vegan_hightech_mom/
ואם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להתעדכן בעוד מתכונים וטיפים (אחד בשבוע לפחות), אל תשכחו לעשות לייק לעמוד פייסבוק ו/או להירשם לקבלת מיילים (זו האופציה המומלצת כי היא מבטיחה שהמתכון יגיע אליכם, בדקו בספאם או בלשונית של Promotions אם אתם ב Gmail, המיילים יגיעו לרוב לאחד מאלה).
14 תגובות
איזה סוג של שמרים? יבשים? שמרית?
יבשים
יעבוד עם תרד טרי חלוט?
כן, רק תצטרכי להתאים את כמויות המים, "תרגישי" את הבצק
אחרי שמדליוני התרד מופשרים צריך לסחוט אותם? או לשמור על הנוזלים?
לשמור, חישבתי אותם במתכון. מה שכן, זה תמיד שונה ממטבח למטבח, א "להרגיש" את הבצק ולעדכן בהתאם את כמות המים.
האם אפשר להשתמש בתרד טרי?
כפי שכתבתי תגובה מעל:
כן, רק תצטרכי להתאים את כמויות המים, "תרגישי" את הבצק
האם קמח כוסמין מלא יתאים לפיצה.
לא הבנתי כל כך את השאלה, איזו פיצה?
זו פעם ראשונה בחיים שלי שאני משתמשת בשמרים.
הכנתי עם קייל במקום תרד, הוספתי עוד טיפה מלח ויצא מעולה! ארבעה ילדים טרפו!
תענוג!
וואוו, מתכון מדהים. הכנתי עם תרד וקייל טרי ויצא מושלם. תודה מורן!
בשמחה