פסטה ברוטב דלעת קשיו קרמי טבעוני ומשגע

This post is also available in: English (אנגלית)

כל יום, בארוחת הערב, אנחנו משחקים משחק שקוראים לו "נעים – לא נעים", שבו כל אחד מבני המשפחה חולק משהו אחד מחוויות היום שלו שהיה לו נעים ומשהו אחד שלא. אנחנו עושים את זה בהשראת קורס הדרכת הורים של "אדלר" (שאני ממליצה עליו בטירוף, לגמרי עוזר לי בתור הורה כל יום ויום, ולא אין לי קשר אליהם למען הסר ספק), שבו הרעיון הכללי הוא לגרום לילדים שלנו לשתף חוויות אמיתיות מהיום יום שלהם.

כל הורה יודע שילד שחוזר מהגן ונשאל "איך היה" יענה "בסדר" או "כיף" וכשנשאל "מה עשיתם" יענה "שיחקנו בחצר" במקרה הטוב או "לא זוכר" במקרה הפחות טוב. מה לעשות, רובם לא נולדו עם הרצון הזה לחלוק את החוויות שבאמת חשוב לנו לשמוע כהורים, מה שלא מונע מהם לדבר נון-סטופ על כל דבר אחר, כן? אנחנו עושים את זה מאז שהגדולה שלי, היום כמעט בת 4, הייתה בת 10 חודשים. לא, אנחנו לא מטומטמים 🙂 , כמובן שהיא לא ענתה לנו אז וגם לא הבינה מה אמרנו, אבל בכל זאת, היינו עושים סבב כזה, וכשהגיע תורה היינו אומרים בשבילה מה שנראה לנו, ככה שזו נהייתה מסורת בארוחת הערב, וככל שהיא למדה לדבר, ככה המילים ואח"כ המשפטים שאמרה היו רלוונטיים יותר לשיחה, והיום היא כבר חולקת דברים אמיתיים (שמשמחים אותה ושמעציבים אותה וזו דרך כל כך פשוטה וכיפית לגלות אותם) והיא אפילו ממציאה בשביל אחותה הקטנה (שעדיין לא יודעת לדבר) בתורה.

היום אנחנו כבר בשלב של שיתוף אמיתי מצידה, ואחד הדברים שמדגישים בקורס הוא שגם ההורים צריכים לשתף דברים אמיתיים שקרו להם במהלך היום, כי אם אנחנו מזייפים הקטנטנים החדים האלה שמים לב מייד. אז אנחנו ממושמעים עם ההוראות ובאמת חולקים דברים מהיום יום שלנו, ברמת הפשטה רלוונטית לגיל. אתמול בארוחה, כשהגיע תורי לחלוק משהו לא נעים שקרה לי, נזכרתי שבאותו היום, בממלכת פייסבוק, אמא נחמדה פירסמה מתכון שהכינה, עם תמונה יפה של התוצאה, ורשמה שהקטנטן שלה אכל את זה בהנאה רבה. לצד די הרבה תגובות מפרגנות הייתה תגובה אחת שאמרה משהו כזה: "מה איזה מהמם? זה נראה כמו משהו שפרה לעסה". בלי להיכנס פה לדיון על מה יפה ומה לא, העובדה שאנשים ברשת מרשים לעצמם להתנסח בצורה כזאת, וזו עוד נחשבת עדינה – ראיתי גרועות ממנה בהרבה כמובן, מדהימה אותי כל פעם מחדש.. בכלל, כל השיח באינטרנט הוא פעמים רבות מדי מתחת לכל ביקורת והדוגמא שבחרתי כאן פשוט טרייה אצלי בראש אבל יש כל כך הרבה אחרות.

אני חושבת, שאנשים ממהרים להקליד את הדבר הראשון שעולה להם בראש, ולא עוצרים לרגע לחשוב איך זה יישמע לצד שקורא את זה. כשכותבים משהו, אין את טון הדיבור, האינטונציה, ותנועות הגוף שיעזרו לקורא להבין למה התכוונת כמו שיש כשמדברים עם מישהו, כך שהרבה דברים מובנים אחרת, פחות טוב בד"כ, כשהם בכתב. זה כל הזמן קורה, וזה מטריף אותי! וכמה שלא חשבתי על זה אני לא מצליחה להבין למה אותה בחורה חשוב היה לה להבהיר שזה נראה רע לדעתה.. הרי האמא שפירסמה את זה, היא עמלה להכין משהו, ראתה שהילד אוהב, רצתה לשתף אימהות אחרות כדי שיכינו גם, צילמה, שיתפה, רק טוב, מה חורה למישהי אחרת בזה עד כדי כך שהיא צריכה לעצור ולהגיד כמה מכוער זה נראה בעיניה (הרי אין כאן שום תרומה לשיחה, היא לא ניסתה בפועל להכין)? אני רואה עשרות פוסטים ביום שלא מוצאים חן בעיני, אם מבחינה ויזואלית ואם מבחינת הרכיבים, וממשיכה הלאה.. באמת, לאמא המעירה, רק שתדעי, לפרגן עושה הרבה יותר טוב לעור הפנים (למרות שקטנים הסיכויים שאת קוראת של הבלוג הטבעוני שלי 🙂 ).

בקיצור, סיפרתי בתורי במשחק שמישהי היום אמרה משהו מאוד לא יפה, שהכעיס אותי. אז הבת שלי שאלה "מי זו?" ואמרתי שאני לא מכירה אותה, אז היא שאלה "איפה זה היה?" והסברתי שבאינטרנט, אז היא שאלה "במחשב שלך? כאן בסלון?" וכאן החלטתי לרשום לעצמי תזכורת, שהקונספט של האינטרנט ושיח פייסבוק הזוי הוא אולי מתקדם מדי לגילה 🙂 .

מפה לשם, תמצאו פה היום מתכון לפסטה ברוטב קרמי ביותר, שעשוי מקשיו ודלעת. אפשר להכין גם עם קרם קוקוס, אבל אני פחות מתחברת לטעם. בתמונה זו פסטה מחיטה מלאה, אבל הרוטב מתאים  לאיזה סוג שתרצו, כולל פסטות ללא גלוטן, כמו אטריות סובה, אטריות אורז וכו'.

דירוג המתכומטר:

5 from 1 reviews

פסטה ברוטב דלעת קשיו טבעוני ומשגע

 

הדפסה

זמן הכנה

3 דקות

זמן בישול

30 דקות

זמן כולל

33 דקות

 

מאת: Moran Raskin

מנות: 4

מרכיבים

• 500 גרם פסטה
• חתיכת דלעת במשקל 500 גרם (פחות או יותר, יוצא ככוס ורבע דלעת חתוכה לקוביות)
• 200 גרם קשיו
• כפית אגוז מוסקט
• כפית מלח
• כף שמן זית
• אופציונאלי: כפית שמן שומשום (אופציונאלי אבל ממש טעים!)
• אופציונאלי: גרעיני דלעת

הוראות הכנה

1. מבשלים את הדלעת במים עד שהיא רכה (בודקים עם מזלג שאפשר ממש למעוך אותה, לוקח כעשרים דקות).
2. במקביל, שמים את הקשיו בקערה עם מים רותחים ומשרים לעשר דקות.
3. כשהדלעת התררככה מספיק, מעבירים אותה (מסוננת ממים) לבלנדר, ומוסיפים את הקשיו (מסונן ממים), האגוז מוסקט והמלח לבלנדר, וטוחנים הכל עד שזה מגיע למרקם חלק ואחיד.
4. את הפסטה מבשלים לפי הוראות היצרן. דקה לפני שהיא מוכנה מחממים מחבת גדולה ובה כף שמן זית וכפית שמן שומשום, מוסיפים את הרוטב ומערבבים, מסננים את הפסטה ממים ומצרפים אותה למחבת עם הרוטב. מערבבים עד שכל הפסטה מצופה היטב ברוטב, ומכבים את האש.
5. מגישים חם, עם גרעיני דלעת מעל אם רוצים.

3.5.3208

נ.ב.

אני גם באינסטגרם עם רעיונות יומיומיים למנות טעימות, משפחתיות ופשוטות, וקצת מטיולים וכיף זוגי או משפחתי:

https://www.instagram.com/vegan_hightech_mom/

ואם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להתעדכן בעוד מתכונים וטיפים (אחד בשבוע לפחות), אל תשכחו לעשות לייק לעמוד פייסבוק ו/או להירשם לקבלת מיילים (זו האופציה המומלצת כי היא מבטיחה שהמתכון יגיע אליכם, בדקו בספאם או בלשונית של Promotions אם אתם ב Gmail, המיילים יגיעו לרוב לאחד מאלה).

מורן