הטקסט הבא מובא מתוך עמוד הפייסבוק של סיון רהב-מאיר.
"שלום סיון, שמי רויטל ואני אימא לשמונה. נדמה לי שהמסר הבא יכול לעזור להורים, בעיקר צעירים. בפרשת וישלח יעקב מסרב להצעה של עשיו ללכת יחד, והנימוק הוא: 'וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים'. כשיש ילדים קטנים, מתנהלים לאט. מי שאחראי לנפשותרכות ועדינות שאיתו, חייב להתעכב. בעולם העתיק היו מלאכות רבות שדרשו נחת רוח. עבודת האדמה דרשה מהאדם לזרוע, להמתין, לתת לטבע לעשות את שלו. הרבה מלאכות נוספות הצריכו סבלנות, התמדה, עמל, והאדם המצליח היה במקרים רבים האדם המתון, לא הנחפז. בעולם הדיגיטלי, מתרבות המלאכות שדורשות יעילות ומהירות וזריזות. האדם המצליח הוא זה שמתקתק, מצמצם טווחי זמן. אנחנו מתרגלים לכך, ואז מתקשים להתאים את עצמנו לקצב של מי שאיטי מאיתנו, למשל ילדים רכים. בעולם שבו קשה להמתין 20 שניות עד שנצליח להוריד איזה קובץ, לא קל להמתין 10 דקות לפעוט שמתעקש להוריד גרביים ונעליים לבד. בכל כך הרבה רגעים ביום, הילד כאילו אומר לנו בלי מילים: 'אבא, אימא, קצת יותר לאט'. כדאי להיזכר אז בפסוק הזה: 'ואני אתנהלה לאיטי'. כשרש"י מסביר את המילה 'לאיטי' הוא כותב: לשון נחת. זו מילת קסם שכדאי לומר לעצמנו מדי פעם: בנחת".
רפי אהב להקשיב לה בבוקר ברכב והיה מכריח אותי גם (במקום מוזיקה שאני אישית תמיד מעדיפה על דיבורים) 🙂 , כך שהרגיש לי מתאים לצרף משהו מהעמוד שלה לכאן, לפוסט בו חבר יקר שלנו, נאהל, מלמד אותי איך להכין פיתות עם זעתר. שגם איתן, בנחת.
זה אחד המאכלים האהובים עלי.
עכשיו אחרי הגשם, השדות מלאים בזעתר טרי ונהדר. אבל! הזעתר (כן, העירו לי שהוא נקרא אזוב בעברית אבל לא כולם יודעים) הינו צמח מוגן, אז לגדל בגינה..
ביקשתי מחבר יקר שלי בשם נאהל לקטוף קצת מגינתו בפעם הבאה שיבוא לבקר. נאהל החמוד הביא לי שקית מלאה זעתר, ומיד ניגשתי לעבודה.
בעודי לשה את הבצק, נאהל הסתכל עלי נחרד והכריז: "לא ככה אמא שלי מכינה את זה. תני רגע". ואז נאהל הפריד את העלים מהגבעולים וניקה אותם (היה עליהם המון אבק) ואז ערבב אותם היטב בקערה עם בערך כוס שמן זית וחצי כפית מלח. הוא ביקש שלא אתקמצן על השמן זית, כי אם לוחצים על הפיתה והיא משפריצה שמן זה אומר שהיא טובה.
אני בינתיים הכנתי פיתות כך:
קילו קמח (השתמשתי בחצי כוסמין מלא ובחצי כוסמין לבן), 30 גרם סוכר, 25 גרם מלח, 15 גרם שמרים, 100 גרם שמן זית ובערך 480 גרם מים (מערבבים הכל ואת המים מוסיפים בהדרגה לפי הצורך).
ואז שוב נאהל לקח פיקוד: הוא לש את הבצק, שימן אותו מעט מבחוץ ונתן לו לנוח כמה דקות, אז חילק אותו לכ-5 עיגולים, כל עיגול רידד דק דק (תראו בתמונות), הניח עלי זעתר במרכז, קיפל מארבעת הצדדים ואז לחץ לסגירה.
הכנו את רובן בטאבון (כי יש לי וזה כיף), אבל זה ממש לא חובה ולצורך הניסוי הכנתי אחת מהן בתנור הרגיל שלי, אותו חיממתי מראש ל -200 מעלות, שימנתי את הפיתה מלמעלה לפני והכנסתי עד שקיבלה צבע יפה.
יצא מוש, ונאהל רק ביקש שלא אספר לאשתו שהוא יודע לנקות עלי זעתר כי עכשיו הוא יהיה חייב גם בבית. אז בואו נשמור את זה בינינו 🙂
נ.ב.
אם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להתעדכן בעוד מתכונים וטיפים (אחד בשבוע לפחות), אל תשכחו לעשות לייק לעמוד פייסבוק ו/או להירשם לקבלת מיילים (זו האופציה המומלצת כי היא מבטיחה שהמתכון יגיע אליכם, בדקו בספאם או בלשונית של Promotions אם אתם ב Gmail, המיילים יגיעו לרוב לאחד מאלה).
18 תגובות
מה כמות הזעתר שערבבת במתכון הנ"ל? שאדע מה היחס
מתנצלת, לא מדדתי, זה היה "על הדרך". אבל בערך מה שרואים בקערה, שזה די הרבה (עלים משקית מלאה)
הבצק לא עובר התפחה?
לא
נראה אש! איך מתרגמים את המשקלים לכפות/כוסות/כפיות?
ממש ממליצה שלא.. עדיף לעבוד עם משקל מטבח. עולה בערך 100 ש"ח וישרת אותך שנים
ואוו באת לי בזמן עם המתכון הזה! קונים הרבה בצידי הדרך את הפיתות האלה והגרסה הזו גם בריאה, נראה נהדר!!
וואו נראה מפתה ביותר!
אפשר להוריד את הסוכר ולעשות מקמח מלא?
התוצאה תהיה שונה.. תנסי ותעדכני?
באמת יצא שונה אבל טעים!
אכלנו עם הגבינה בסגנון בורסן שלך (:
נראה מדהים!! תודה
יצא פשוט מושלם. וגם עם קמח כוסמין מלא בלבד (לא היה לי לבן) ועם קצת יותר מים הבצק פשוט כיפי לרידוד ועבודה. טעים טעים. תודה רבה על המתכון ועל הבלוג.
בשמחה 🙂
ויום אחרי.. הבנות שמחו לקחת את הפיתות שנשארו ככריך לבית ספר. בכלל רווח כפול ומכופל.
היי, מה יכול להחליף את הזעתר? אפשר תבלין מיובש?
כל תבלין שאת אוהבת, אבל אז זה לא יהיה פיתות עם זעתר 🙂
חוזרת לדווח שהכנתי את הפיתה עם מנגולד וקייל ויצא אליפות! תודה רבה 💜
נשמע מעולה!