מאפינס שיפון רוזמרין מלוחים (ובלוגולדת שנתיים)

This post is also available in: English (אנגלית)

לפני שנתיים השבוע, ביד רועדת ולב פועם בפרעות, לחצתי אנטר על הפוסט הראשון שלי ובזאת רשמית פתחתי את הבלוג הזה.

מי שעוקב, אולי הבין בין השורות, איך הרבה כאן נעשה בניגודיות מוחלטת.. אני קנאית לפרטיות שלי אבל מספרת על חיי ברשת. יש לי פחד קהל אבל מעבירה סדנאות בישול (אינטימיות, ובבית שלי אמנם, ועדיין עם הרבה מאמצים מצידי).

כנראה ככה זה, החיים מלאים בניגודים משלימים.

פעם בשנה נחמד לעצור ולהסתכל אחורה על מה קרה כאן, ובתכלס, אני די גאה: השנה פורסמו כאן בסביבות ה-50 מתכונים חדשים (ובערך 100 פוסטים, כי כל אחד נכתב פעם בגירסה בעברית ופעם באנגלית), כמה וכמה מדריכים מיוחדים, וביקרו כאן סביב ה-620,000 פעמים. זה מטריף אותי (בקטע טוב, כן?).

אחד הדברים שאני ממש אוהבת בהתעסקות בבלוג הזה זו האינטראקציה איתכם. התגובות שלכם כאן ו/או בפייסבוק או באינסטוש, המיילים, או ההיכרות האישית בסדנאות ממש מעשירה אותי, ואין דבר שיותר משמח אותי מלדעת שעזרתי להכניס עוד כמה מנות טעימות מן הצומח לארסנל שלכם, לשמוע שמישהו שחשש מהמטבח התחיל להתנסות וליהנות מזה, לקרוא שהבת זוג הספקנית אהבה את האוכל ה"טבעוני הזה" או הילדים מבקשים את המתכון הזה שוב ושוב, זה תענוג אמיתי מטורף.

חוצמזה יוצא לי להכיר אנשים מיוחדים ומעניינים וזה מבורך. השנה עשיתי פרוייקט מיוחד לראש השנה עם לא אחר מדודו המקסים מ"צמחונום", וחוצמזה שהיה ממש טעים היה ממש כיף להכיר את האיש מאחורי המילים והמתכונים. ממש לא מזמן הצעתי לאלונה, האישה מאחורי תמונות האוכל המטריפות ביותר שאני מכירה לבוא לאיזה בוקר, וכששאלתי אותה אם כדאי להכין עוגיות או מאפינס היא ענתה "why not both?". מיד ידעתי שהיא הטיפוס שלי 🙂 . כל התמונות בפוסט הזה וגם בפוסט העוגיות סנדוויץ' הקודם הן שלה, כמו שאפשר לראות, היה מפגש שווה.

השנה גם קרו שינויים מרחיקי לכת בחיים שלי: אחרי עשור שלם באינטל, החל מהקיץ לפני כחצי שנה אני אדון לעצמי, או סוג של.. מניחה שכולכם כבר יודעים שפתחתי את חנות הטבע האינטרנטית שלי, המזווה – מאגוז ועד תמר, וההתעסקות עם החנות מספקת לי אושר רב. אני מרגישה שאני תורמת להנגשה של חומרי גלם בריאים לכל מטבח שחפץ בהם, וזה מדבר אל הלב שלי ואל האג'נדות שלי בדיוק רב. החנות גדלה ומתפתחת כל יום, וזה תענוג גדול שיש לי את הזכות לעסוק בה, ובסדנאות ובאופן כללי במה שמדבר אל ליבי.

כדי לחגוג, הכנתי מאפינס מלוחים, עדינים כאלו, חצי קמח כוסמין מלא וחצי שיפון, משהו בין לחמניות למאפה מלוח, עם זיתים ורוזמרין בפנים. חוצמזה שהם הולכים נהדר עם החמאת עגבניות שרי שהכנתי בצד (מתכון למטה), אלונה ואני גילינו שהם מתחברים בול למרק שהגשתי לנו לצהריים, ובכלל, הם אצלי בפריזר לימים קשים בהם אין זמן להכין משהו יותר מזה ואז רק צריך לחמם אותם רגע ולהתפנק.

 

אני מקווה שהשנה הבאה תהיה לא פחות נפלאה, ועכשיו לכו תכינו מאפינס 🙂

דירוג המתכומטר:

נ.ב.

אם אהבתם את הפוסט ואתם רוצים להתעדכן בעוד מתכונים וטיפים (אחד בשבוע לפחות), אל תשכחו לעשות לייק לעמוד פייסבוק ו/או להירשם לקבלת מיילים (זו האופציה המומלצת כי היא מבטיחה שהמתכון יגיע אליכם, בדקו בספאם או בלשונית של Promotions אם אתם ב Gmailll, המיילים יגיעו לרוב לאחד מאלה).

מורן